איך מייצרים הרגלים מנצחים לשנים ארוכות ?

ביום ראשון רצנו בוינה.

25 גיבורות וגיבורים סיימו את המירוץ עם חיוך ענק וסיפוק אדיר.

תמיד ברגע שאחרי המרתון, או האיירונמן עולה השאלה –

מה עכשיו?

ואז יגיע ההסבר הקבוע שלי על " איך מייצרים הרגלים מנצחים לשנים ארוכות ?"

השאלה הנפוצה:

אחד הדברים השכיחים ביותר שאני נתקל בהם בשנים האחרונות זה אותו סיפור על מתאמן שמבקש להצטרף לאחת מקבוצות הריצה שלנו בתל אביב, ראשון לציון, או רחובות ואומר מיד עם הגעתו- "הצטרפתי כי שמתי לעצמי כמטרה……."

"לרוץ 10 ק"מ בפחות מ 40 דקות"

"לרוץ מרתון תוך חצי שנה"

"לעשות איירונמן בתוך שנה".

מטרות הן דבר חשוב, ללא ספק, אבל בעיניי זה לא הדבר הכי חשוב, כי עצם השגת המטרה אינה מבטיחה שינוי אמיתי בחיי המתאמן.

אנו רוצים לייצר הרגלים חדשים.

אני נזכר ב X מתאמן שהודיע לי שבחר בי לאמן אותו מאפס לתחרות איש ברזל בתוך 10 חודשים.

לא עזרו תחינותיי שזה לא בריא, שהוא עלול להפצע בדרך ועוד סיבות טובות ומגוונות.

והוא בשלו:

"החלטתי לעשות זאת אתך, או בלעדיך". 

במקרה זה, קבלתי החלטה לא פשוטה למרות שהדבר מנוגד לתפיסתי, לעבור איתו את התהליך כולו.

לזכותו של X   יש לומר, הוא היה מתאמן ממושמע ביותר, עבד עפ"י התוכנית, ירד במשקל וגם סיים את תחרות האיירונמן בהצלחה.  אבל רגע אחרי השגת המטרה, הוא חזר לחייו הקודמים.

מכל הבחינות.

יש מי שיגדיר זאת כהצלחה.

ב E-sports  אנו סוברים אחרת.

המוטו שלנו אומר

תגיע לאימון אחד, תגדיר לעצמך מטרה אחת , אנו נלמד אותך לייצר הרגלים חדשים ואז תקבל חיים שלמים עם הרגלים מנצחים.

יצירת הרגלים:

לא תמיד הדרך למרתון, או לאיש ברזל מייצרת הרגלים.

על מנת להיות רץ או טריאתלט בהוויה שלך עליך ליצור הרגלים קבועים שדורשים-

משמעת עצמית, דחיית סיפוקים, יכולת להתגבר על קשיים ובלתמי"ם בדרך.

האתגרים הללו מופיעים כמעט בכל תחום אחר בחיים של כולנו –

בקריירה, בעסק, במצב הפיננסי, בזוגיות, מערכות היחסים עם הילדים ועוד.

תהליך יצירת הרגלים יכול להיווצר מבחוץ, או מבפנים והוא מורכב משלושה חלקים:

תוצאות, תהליכים, זהות.

כאשר אנו שואלים את עצמנו מה המטרה שלנו? – אנו מכווני תוצאות.

כאשר אנו שואלים מה צריך לעשות? אנו מוכווני תהליך.

כאשר נשאל את עצמנו מי אנו צריכים להיות על מנת להשיג את המטרה שלנו?

אנו עושים שינוי מעמיק של הזהות שלנו.

וכאן נמצא הפער הבולט בין מי שעושים איירונמן, או מרתון אחד וחוזרים להרגלים הישנים שלהם ובין אלה שעושים תהליך עמוק של שינוי ויצירת הרגלים חדשים.

מתאמן שהבזיק לרגע אחד, הציב יעד גדול וחזר לסורו ישאל ויענה בצורה מאד מסויימת-

"מה היעד שלי?"  לסיים מרתון.

"מה תוכנית האימונים שאני צריך?"  אני אעשה מה שאני יכול מתוכנית האימונים שמאמן הריצה שלי ייתן לי.

"אלו שינויים אני צריך לעשות בהתנהלות שלי על מנת להשיג את היעד?" אני צריך לסבול Y חודשים עד שהדבר הזה ייגמר.

מצד שני, מתאמן שמעוניין ליצור הרגלים לטווח ארוך וקבוע ישאל את השאלות בסדר הפוך ויתן תשובות שונות-

"מי אני צריך להיות כדי לרוץ מרתון?" אני צריך להיות אצן.

"מה תוכנית האימונים שאני צריך?" אני לפעול בהקפדה לפי תוכנית אימונים שיכתוב לי המאמן

"מה היעד שלי?" לסיים מרתון ולהשתפר בכל שנה מעט יותר.

סיכום:

ישאל את עצמו, רץ או טריאתלט מה הוא רוצה להשיג?

אם יבחר ליצור חיים חדשים, הרי שעליו לייצר שיטת פעולה אחרת וקבועה שתסייע לו לייצר הרגלים משני חיים.

מדובר בתהליך ארוך מאד שעשוי להמשך חודשים ושנים רבות.  ספויילר- לא נבחין מיד בשינויי.

(עליי להודות שהשינוי בתפיסתי את הריצה להרגל קבוע נמשך שבע ! שנים)

אם נבחן את הזהות שלנו ונשנה אותה ואת האמונות שלנו, הרי שזה הצעד הראשון להפיכת מטרה מרגשת כמו מרתון, או איירונמן לתחילתו של תהליך ארוך בו תחוו עוד פסגות רבות.