הדימוי כי כל הטריאתלטים, או אנשי הברזל הם גבוהים, חטובים ומתחת ל 8% שומן, אינו נכון. די במבט חטוף בעשרות קבוצות הרכיבה בשבתות, כדי לראות טריאתלטים רבים שסובלים מעודף משקל.
טוב זה לא מדוייק לחלוטין, אבל גם לא רחוק מהמציאות.
אתם יכולים לראות אותם בפארקים, או על המסלולים.
רצים, טריאתלטים.
רצי 10 ק"מ, חצי מרתון ואפילו מרתון שלם, או רחמנה ליצלן רצי אולטרא מרתון והם עגלגלים וסובלים מאחוזי שומן לא מבוטלים.
גם הדימוי כי כל הטריאתלטים, או אנשי הברזל הם גבוהים, חטובים ומתחת ל 8% שומן, אינו נכון.
די במבט חטוף בעשרות קבוצות הרכיבה בשבתות, כדי לראות טריאתלטים רבים שסובלים מעודף משקל.
למה זה קורה?
אתחיל בסיפור.
מעולם לא הייתי רזה באמת.
למעשה מגיל 15 החל נושא המשקל להעסיק אותי.
כמו רצים רבים התחלתי לעסוק בספורט אחרי הצבא בעיקר על מנת שאוכל לאכול מבלי להרגיש רגשות אשם.
בצבא שקלתי כ 85 ק"ג, אבל הייתי מהמהירים בבה"ד 1.
אחרי הצבא הגעתי למשקל שיא של 92 ק"ג, אבל זה לא הטריד אותי במיוחד כי הייתי בכושר טוב.
שיחקתי כדורגל, רצתי מעט והדבר לא הטריד אותי.
כשבצעתי לראשונה בדיקות דם בגיל 24 ולמדתי להכיר מושגים חדשים כמו טריגליצירדים (שומנים בדם), נחשפתי לראשונה למצבי הרעוע.
תהליך הרזיה מבוקר סייע לי להגיע למשקל של 72 ק"ג פחות או יותר לאורך זמן.
עם השנים התחלתי לעשות פעילות גופנית עצימה יותר.
טריאתלון, תחרות מרתון, תחרות איש ברזל, אך המשקל לא השתנה.
נהפוך הוא.
ברוב שנותיי כמתאמן שקלתי סביב 75 ק"ג.
כשהתחלתי לאמן הבחנתי שלמרות שאני מעביר שניים ואפילו שלושה אימונים ביום, המשקל שלי עולה.
הגעתי עד לכדי 79 ק"ג.
וכשיש בעיה – פונים למאמן- תזונאי במקרה שלי.
ביצענו תחקיר כיצד זה שאני "מתאמן" ועולה במשקל וגילינו את האמת המרה.
כמעט מידי יום אני "מתאמן" למשך שעתיים- שלוש.
בפועל אני לובש בגדי ספורט, מגיע לאימון ראשון, בעיקר צועק, ורץ בין 1-3 ק"מ.
לאחר מכן אני מעביר אימון נוסף ושוב צועק ושוב רץ בין 1-3 ק"מ וכך הלאה.
כשאני מסיים את האימונים, אני "מת" מרעב ואני אוכל כמו מתאמן שרץ מרתון.
בכל זאת "התאמנתי" כמעט שלוש שעות… כשבפועל רצתי בין 3-6 ק"מ.
התזונאי שזיהה את זה די מהר הסביר לי שמכיוון שאיני רץ באמת ומכיוון שהגוף שלי מורגל באימוני סיבולת הרי ש "עד שאתה לא רץ בין 15-20 ק"מ, מן הראוי שתוותר על ארוחת הבוקר שלך אם אתה רוצה לרזות".
רצים רבים, כפי שהייתי אני, מרשים לעצמם לאכול הרבה יותר ממה שהם שרפו במהלך אימון.
רץ חובב שורף במהלך אימון של שעה כ- 300-500 קלוריות.
טריאתלט חובב שורף באימון רכיבה של שעה מספר קלוריות דומה.
אם במהלך האימון אכלתם ג'ל, או חטיף ומיד אח"כ אכלתם ארוחה גדולה, הרי שלמעשה לא רק שלא הורדתם בהמשקל, אלא ייתכן מאד שאפילו עליתם במשקל.
איפה מתחבאות ה'תקלות' של המתאמנים השמנים?
בדר"כ עקב האכילס של המתאמנים השמנים תהיה בתזונה תוך כדי אימון, או לאחריו.
במהלך האימון יש רצים, או טריאתלטים שאוכלים חטיפי חלבון עתירי קלוריות, פיתות עם שוקולד, או ריבה, תמרים ועוד "כדי להשלים אנרגיה".
הבעיה גדולה לא פחות, אחרי אימון, כשמשלימים את מה ש'הפסדנו'.
כריך גדול עם קפה הפוך וקולה יכילו לרוב הרבה יותר קלוריות ממה ששרפנו במהלך האימון.
בקבוצות ריצה רבות, עקב האכילס היא ארוחת ה'פריסה' שבסוף האימון. לא פעם מדובר בארוחת שחיתות שמסתכמת במלוא הקלוריות שהגוף זקוק להן בארוחה אחת.
מה משמעות עודף משקל אצל רצים?
עודף משקל אצל רצים עלול לגרום לפציעות מיותרות.
משקל עודף מכביד על המפרקים, על הברכיים, על הגב ומזרז את הסיכון לפציעה.
מעבר לכך, אחוזי שומן גבוהים אינם מאפשרים לכם למצות את הפוטנציאל שלכם בריצה ולכן תרוצו לאט יותר משמעותית מהיכולת הפוטנציאלית שלכם.
אז מה עושים?
ובכן זה בהחלט תלוי.
במקרים בהם הרץ מעוניין לרזות, הרי שיש לתת את הדעת למאזן הקלורי ולוודא שאנו נמצאים במאזן שלילי.
שנית, באימונים קצרים ובינוניים, עד למרחק של 20-25 ק"מ, נוותר על כל הכנסה קלורית ונשתדל לקיים אימונים ארוכים או עצימים ללא כל תזונה מלבד מים.
זכור לי, כי היו תקופות בהן עברתי תהליך של הרזיה ורצתי 30 ק"מ וכל מה שהכנסתי לפי היה חופן שקדים בלבד.
הקפידו בסיום אימונים לתת את הדעת על התזונה שלכם. אל תאכלו מ'העיניים' וללא כל בקרה, אלא אכלו אם אתם באמת רעבים.
בימים בהם קיימתם אימון עצים וארוך הקפידו לשתות הרבה. לא פעם אנו מתבלבלים בין תחושת הרעב ותחושת הצמא.
בכל מקרה כאשר מדובר באכילה רגשית, פנו לתזונאי מוסמך שיכתוב לכם תוכנית מותאמת לכם.
לסיום
בין אם אתם רזים ובין אם אתם סובלים מעודף משקל זכרו-
עדיף להיות ספורטאי שמן, מאשר בטטת כורסה רזה.
Comments