אם תשאל מתאמן מקצועי מה הקושי הכי גדול שלו הוא וודאי יאמר לך שמדובר בקושי המנטאלי, להתאמן שעות בכל יום, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה ולשמור על הרעב לאימונים.
להישאר במצב מנטאלי של דריכות באימונים, מהווה אתגר גדול. היום אני רוצה להעניק לכם 5 טיפים על מנת להתמודד כשקשה לכם, כשאין לכם כוח לקום, או לבצע את האימון.
1.זכרו למה אתה מתאמנים?
אתם וודאי זוכרים את הסיבה הראשונית בגללה התחלתם להתאמן. יכול להיות שמדובר בסיבה חיצונית כמו הצורך לקבל חיזוק מהסביבה, או הצורך להשתייך לקבוצה מסויימת ואולי בכלל מדובר ברצון לשמור על משקל מסויים. זה טבעי לחלוטין שישנם ימים שאין לכם חשק להתאמן. בימים הללו זכרו את כל אותן סיבות בגללן התחלתם להתאמן מלכתחילה.
2. אל תגזימו!
ישנם כאלו שלוקחים את האימון לקצה. זה טבעי וכנראה גם נכון כשיש לכם רצון לזכות במדליה אולימפית, או להפוך לספורטאי מקצועי. עם זאת, גם מקצוענים, וודאי ספורטאים חובבים , ראוי ורצוי שמעת לעת יאפשרו לעצמם מעט חופש- לאכול קינוח, לשתות אלכוהול , לישון עד מאוחר.
3. אל תלחמו בשעון
לאלו המתאמנים מוקדם בבוקר, אני רוצה להמליץ לא להלחם בשעון המעורר. יש את אותם ימים שהשעון מצלצל, והגוף שלכם כואב, חלש או עייף מחוסר שעות שינה. יציאה לאימונים בכוח, עלולה לגרום לתחושה הפוכה של מיאוס מהריצה. הקפידו ללכת לישון די זמן לפני אימון ובימים בהם לא ישנתם מספיק העבירו את האימון לאחה"צ. אני נוהג לשלב פעמיים או שלוש בשבוע, קימה יחסית מאוחרת.
4. הפכו את הריצה לחברתית.
זה מאד קשה לקום לרוץ לבד. וודאי כשקר בחוץ, או כשחשוך. קבוצת ריצה עשויה להפוך לסביבה חברתית אוהדת ונחמדה. אפילו ריצה עם חבר אחד יכולה להיות לאירוע נחמד ומגבש. בנוסף ליתרון החברתי, ריצה עם פרטנרים, תמשוך אתכם להתאמן חזק ומהר יותר ועשויה לשפר את ההישגים שלכם.
5. שימו לב מתי אתם נלחמים בנפש שלכם.
יצא לי לראות אנשים רבים שיצאו לרוץ ללא מוטיבציה בגלל שהם "חייבים". ביצוע אימון אחר אימון עם אנרגיה נמוכה עלולה להעלות אצלכם תהיות למה בכלל כדאי לרוץ והאם האימונים שווים את המחיר שאתם משלמים. היו קשובים לרגשותיכם ואל תחששו לקחת הפוגה של יומיים שלושה ואף שבוע, אם הנפש והגוף שלכם עייפים.